כך בוטל כתב אישום בגין עבירות בניה בשל מחדלי הרשות בבקשה שהוגשה לאישור היתר

חוק התכנון והבניה מטיל אחריות פלילית על מבצעי עבירות תכנון ובניה, כך שמספיק ביצוע חריגת בנייה כגון מספר מ"ר בודדים או ביצוע פעולה תכנונית כמו הקמת פרגולה שלא כדין. בגין ביצוע עבירה על חוק התכנון והבניה פותחות רשויות האכיפה בהליכים פליליים, הכוללים הגשת כתב אישום. הואיל ועבירות התכנון והבניה נדונות בהליכים פליליים, הרי שסדרי הדין וטענות ההגנה המועלות במסגרתן תואמות לאלו שבדין הפלילי.

במסגרת טיעוני ההגנה השכיחים ניתן למנות את טענות ההתיישנות, אכיפה בררנית, הגנת מן הצדק ועוד טענות נוספות. את טענת ההתיישנות בגין עבירות תכנון ובניה מעלים במקרים בהן חלפו למעל מ- 5 שנים מאז שבוצעו העבודות וכן במקרים בהם מעלים התנגדויות לביצוע צו הריסה. את הטענה לאכיפה בררנית מעלים במקרים בהם התנהלות הראשית מעלה טעם (מר) לפגם אשר יוצר הבחנה בין התנהלותה השגרתית לבין המקרה נשוא הדיון.

ביחס להגנה מן הצדק ניתן לומר כי טענה זו מועלית לעתים קרובות, אך היא מתקבלת רק לעתים רחוקות. לכן, יש להסתמך על הטענה הזו במשורה. לצורך חיזוק טענת ההגנה מן הצדק חל הצורך להוכיח כי נפל פגם התנהלותה של הרשות אשר מחייב את ביטול ההליך הפלילי.

בהליך תו"ב (רמ') 37615-12-10‏ ‏ מדינת ישראל נ' גלעד ירון הוגש כתב אישום לפי סעיפים 204 ו- 145 לחוק התכנון והבניה בגין תוספת בניה בגודל של 17 מ"ר בלבד. את הבנייה ביצעו ככול הנראה בשנת 1989 עת ניתן היתר בניה לפרויקט. את הבקשה להכשרת חריגות הבניה החלו הנאשמים עבור 11 שנים בשנת 2001 - עוד לפני שהחלו לנקוט הליכים פליליים כנגדם. בהתאם לכך, הנאשמים פעלו לפי נחיותיה של מחלקת התכנון והבניה שברשותה נמצאים המקרקעין, כך שבשנת 2002 אושרה הבקשה לאישור חריגות הבניה (היתר מתוקן).

יש לציין כי במסגרת האישור שניתן הגישו הנאשמים את הבקשה להיתר הכוללת את כל האישורים, לרבות אישור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לתיקון ההיתר והכשרת החריגות כן תכניות סופיות.

עם זאת, ובאופן מפתיע, חרף האישור שניתן כעבור מספר שנים חודשו ההליכים כנגד הנאשמים בשל מחסור באישורים. לטענת התביעה הצורך בחידוש ההליכים נבע מחוסרים שלא הושלמו על ידי הנאשמים. בהתאם לכך, לאחר חידוש ההליכים נשלחו לנאשמים מכתב התראה, מכתב למסירת גרסה לפני הליכים משפטיים וכן מכתב המודיע כי תוקפה של הבקשה להיתר פג. עם זאת, הן בשלבי הטענות והן בחקירות שנוהלו עו"ד מטעם הנאשמים התקשו בעלי התפקידים בעירייה ובוועדה המקומית לתכנון ובניה להצדיק את חידוש ההליכים לאחר שפעולות הבנייה אושרו על ידה. לכן, נקל להבין מדוע עיקר טענות ההגנה נסבו סביב הגנה מן הצדק והתרשלות סביב הבקשה לאישור ההיתר.

טענת אכיפה בררנית:

לטענת הנאשמים, יש לדחות את כתב האישום שהוגש כנגדם בשל אכיפה בררנית שמקורה (לטענתם) בהתנקלות מצד הרשויות בגין תלונה שהגישו על שכנם שהוא אלחף במיל, וכן בעל תפקיד ציבורי. עוד נדחו טענות הנאשמים בעניין זה שלא ננקטו הליכים כנגד חריגות בנייה אותם ביצע השכן, וזאת בניגוד להליכים שננקטו נגדם. עם זאת, טעות אלו ש הנאשמים נדחו מכיוון שלא הוכח כי כתב האישום הוגש בגין התלונה שהוגשה על ידם וכן מכיוון שלא נמצא דופי בהתנהלות של רשויות האכיפה ומוסדות התכנון בין ההליך של הנאשמים לבין הליכים אחרים.

לעומת זאת, התקבלו טענות הנאשמים בדבר הצורך בביטול כתב האישום וזיכויים עקב אכיפה בררנית הואיל וכתב האישום הוגש זמן קצר לאחר שנשלחה בקשה למסור גרסה - וזאת בניגוד להתנהלותה של הוועדה המקומית אשר נהגה להמתין ולערוך הליך מסירת גרסה. לבסוף, התגלה בהליך כי כתה האישום הוגש מבי שבוצע כך הליך מסירת גרסה.

עוד התגלה במהלך

הדיון כי כתב האישום הוגש בניגוד להנחיות של מחלקת אכיפה לדיני מקרקעין' כך שייתכן לו היה מבוצע הליך מסירת גרסה היה מתייתר הצורך בניהול הליך פלילי. לכן, נקבע כי ההליך יידחה בשל אכיפה בררנית הנעוצה באי קיום הליך מסירת גרסה (במקרים דומים בוטל הליך בשל העובדה שלא הוצע לסגור תיק בהסדר).

טענת הגנה מן הצדק:

עוד נדון במסגרת ההליך התנהלות הוועדה המקומית לתכנון ובניה בכל הקשור להתנהלותה בבקשה להיתר. בעת הדיון הועלתה פליאה ביחס להתנהלות הוועדה שנכשלה בלבצע את הפעולות הדרושות במשך זמן רב כל כך. במהלך הדיון נחקרה נציגת הוועדה שציינה כי במרבית המקרים בקשות כגון אלו של הנאשמים מאושרות בתוך שנה, אך במקרה שלפנינו הפעולות התארכו זמן רב מעבר לכך.

עוד נדונו התנהלות הוועדה בשל העובדה שנשלח אישור לכך שההליכים הסתיימו, אך לאחר מכן חודשו בשל מחסור במסמכים כפי שטענה הנתבעת. בשל האמור לעיל המתאר אל מחדליה ורשלנותה של התובעת הוחלט כי יש לזכות את הנאשם בשל הגנה מן הצדק.

בשולי הדברים, עולה כי ההליך יכל להימנע בנקל לנוכח העובדה כי חריגות הבנייה אושרו זה מכבר, וכי הוועדה לא התכחשה לכך שחריגות דומות אושרו על ידה בתוך פחות משנה. לכן נראה כי ניתן היה לזכות את הנאשם בשל טענות מקדמיות נוספות.

#תכנוןובניה #חריגותבנייה #עבירותבניה