בשנותיה הראשונות של המדינה הוראות חוק התכנון והבניה כמעט ולא נאכפו. אולם, בשונה מאז, כיום שוררת הסכמה בדבר החשיבות שבאכיפת הוראות החוק, וזאת לצד הסכמה בצורך לנקוט בהליכים שונים לפי חומרת העבירה. בהתאם לכך, ניתן לנקוט בהליכים שונים כנגד עבירות שחומרתן שונה ואשר מוגדרות כעבירות קלות להיסגר בהסדר מותנה .
סגירת תיק בהסדר מותנה מניבה לנאשם מספר יתרונות אשר כוללים את סגירת התיק ללא הליך פלילי, סיווג העבירה כקלה (עשו להשפיע על הכשרת העבירות בדיעבד), תשלום סכום נמוך יחסית לתשלום, הגברת הסיכויים להכשרת העבירה ועוד. בשל היתרונות הגלומים בהסדר המותנה נאשמים רבים נאבקים על סגירת התיק כנגדם באמצעות עילה זו, אך לא כל הניסיונות מסתיימים בהצלחה. אמנם, מתוך הניסיונות לסגירת תיק בהסדר מותנה הצטברו מספר פסקי הדין מהם ניתן ללמוד על שיקול הדעת שעל רשויות התביעה לנקוט עת נשקלת האפשרות להציע הסדר טיעון.
לעניין זה, נקדים את המאוחר ונציין כי רשויות התביעה מחויבות לשקול האם התיק מתאים להסדר טיעון, אך הן אינם חייבות להציע לנאשם לפנות להליך זה.
בהליך תוב (פ"ת) 25492-11-13 מדינת ישראל נ' מרדכי אליהו, נדרש בית המשפט להכריע האם נסיבותיו של המקרה מצדיקות את ביטול האישום בשל העובדה שלא הוצע לנאשם הסדר מותנה. לפי העובדות המתוארות בפסק הדין עולה כי התביעה סברה שהפיכת דירת מגורים לגן ילדים בניגוד להוראות ההיתר מהווה עבירה חמורה שאינה מאפשרת לסגור את התיק בהסדר מותנה. בתוך שכך, נסקרו בפסק הדין התנאים לסגירת תיק בהסדר מותנה, כך:
הצגת תשתית ראייתית המספיקה להגשת כתב אישום.
הצעת ההסדר נותנת מענה לאינטרס הציבורי. כלומר, במקרים בהם אין אינטרס ציבורי בניהול הליך פלילי כנגד העבירה יש לסגור את התיק ללא הסדר.
כמו כן, בנוסף להוראות החוק ישנן את הנחיות היועמ"ש שנועדו להתוות את שיקול הדעת שיופעל על ידי רשויות התביעה. על כן, לפי ההנחיות, על התביעה לתת תשומת לב, בין השאר, לגורמים שלהלן:
ההסדר יחול על עבירות קלות ששכיחותן גבוהה.
נסיבות העבירה מקלות הן ביחס לעבירה והן ביחס למבצע העבירה.
ניהול ההליך יכביד במיוחד על מערכת אכיפת החוק שלא לצורך.
כמו כן, מתבצעת חלוקה של העבירות לפי רמת חומרתן, מהקל אל הכבד, בין היתר לפי הקריטריונים הבאים:
עבירות של בניה ו/או שימוש חורג בניגוד לתנאי היתר מורכבות מקשת רחבה של מקרים המחייבות בחינה לפי כל מקרה לגופו. לכן, לא ניתן לקבוע מראש לפי קריטריון זה.
סיווג חומרה קל: בניה בניגוד להיתר (ולא לתכנית).
ביצוע חריגות בנייה נרחבות, עבירות שנועדו למטרת רווח וכו'.
במקרים בהם העבירה תסווג כעבירה חמורה יהיה על התביעה לבצע מבחנים נוספים, לרבות: נסיבות ביצוע העבירה, תוצאות העבירה (ותוצאות הנזק הצפוי), התנהלות החשוד לאחר ביצוע העבירה, נסיבות מקלות אחרות וכו'.
בהליך אחר, תוב (חד') 45938-09-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' יעקב קרול, הוגש כתב אישום בגין בניה של פרגולה בגודל 35 מ"ר ללא היתר, וזאת לאחר שבעבר נוהל נגד הנאשמים הליך פלילי שבמסגרתו הוצא צו הריסה. הצו כאמור לא נאכף במשך כ- 15 שנים, וכעת התביעה דורשת להשית עונש נוסף בגין אי קיום צו שיפוטי.
במסגרת ההליך טענו הנאשמים לביטול כתב אישום בטענות של הגנה מן הצדק לאור השיהוי הרב שנפל בהגשת כתב האישום, מכיוון שלא נערך שימוע כדין ומכיוון שלא הוצע לסגור את ההליך בהסדר מותנה. עם זאת, גם במקרה זה בית המשפט חזר על ההלכה שנקבעה לפיה התביעה חייבת לבחון האם יש להפנות את התיק להסדר מותנה, ואילו ההצעה לאחר בחינת נסיבות המקרה הינה עניין שבשיקול הדעת של התביעה.
מנגד, התקבלו לא מעט החלטות בהן הוחלט על ביטול כתבי אישום שנפתחו בשל כך שהתביעה לא שקלה את סגירת התיק בהסדר מותנה או בשל פגם שנפל בשיקול הדעת שהופעל. כ למשל, בהליך תוב (חד') 10922-01-15 ועדה מקומית לתכנון חדרה נ' יהודה עטון, עלתה פעם נוספת השאלה האם עבירות בנייה של בניית פרגולה והקמת בככה מאפשרות לסגור את התיק בהסדר מותנה. לכאורה, ידוע לנו לאור הדוג' הקודמת כי חריגות בנייה בגודל של כ- 30 מ"ר אינם נחשבות לעבירה קלה, אולם במקרה זה נקבע כי ישנן נסיבות מקלות המצדיקות את סגירת התיק בהסדר מותנה, ומכיוון שהתביעה לא בחנה את הנסיבות המקלות שמצדיקות את סגירת התיק בוטל כתב האישום - והצדדים הופנו לסגירת התיק בהסדר מותנה.
Comentarios