חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבע בהליך משפטי

מבוא:

במאמר זה נדון בחשש של נתבעים רבים אשר לגישתם נאלצים להתמודד עם תביעה מופרכת שהגישה חברה בע"מ אשר עלולה להיסגר בתום ההליך מבלי לשלם את ההוצאות המשפטיות שיושתו עליה. כפי שיפורט להלן, הפתרון במקרה שלפנינו מושג באמצעות סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.

אחד מעקרונות הבסיס בדיני החברות הוא שחברה מהווה ישות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה, כך שישנה הפרדה ברורה בין החברה לבין מנהליה ובעלי מניותיה. שכן, על מנת להטיל אחריות על מנהלי החברה או בעלי מניותיה יש לבצע הרמת מסך או להטיל אחריות על אורגן בחרה, כך שמדובר בפעולות שמטילות על הצד שמבקש זאת נטל הוכחה ושכנוע לא מבוטל.

הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת:

אם כך, החשש של נתבעים רבים הוא ניהול הליך ארוך יקר שבסופו ייפסקו הוצאות לטובתם, אך שלא יהיה מהיכן לפרוע אותן. ויובהר, הליך משפטי סטנדרטי עלול להסתכם בעשרות אלפי ₪ שכר טרחת עו"ד, אלפי ₪ בעבור הכנות חוות דעת מומחים, סכומים נוספים בעבור מומחה או מומחים מטעם בית המשפט, אבדן ימי עבודה, השקעת זמן ואנרגיות ועוד.

ואכן, ניהול הליך משפטי מתחילתו ועד סופו עלול להיות עניין ארוך, מורכב ואף יקר. ואולם, בעוד שלתובע יש אינטרס בניהול הליך ובתוצאות התביעה – אצל הנתבע המצב בדרך כלל המצב שונה, שכן במסגרת ניהול ההליך הוא צריך להפריך את הטענות שמועלות כנגדו.

ניהול ההליך כולל שלבים רבים שנפרשים על פני מספר חודשים ולעיתים מספר שנים. ואולם, קודם לנקיטה בהליכים משפטיים הצדדים באים בדין ודברים ומשלימים את "איסוף מסמכים".

רק לאחר מכן מוגשים כתבי טענות (כתב תביעה מטעם התובעים, כתב הגנה מטעם הנתבע וכתב תשובה מטעם התובעים). בהמשך, יהא על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים, לקיים דיון מקדמי, להגיע לעיתים לפגישת מהו"ת, להגיש רשימת בקשות ועדים, הגשות ביניים, להתייצב למספר קדמי משפט, להעיד עדים ומומחים (כולל הכנת חוות דעת), להגיש תצהירים וראיות, למנות מומחים מוסכמים, לשלוח שאלות הבהרה למומחים, לנהל לשב הוכחות (ולהתכונן אליו) ולבסוף להגיש גם סיכומים.

לא פעם, מלינים נתבעים על כך שמדובר בתביעת סרק או בתביעת הפחדה שנועדה להשיג מטרה שונה מזו שמבקש התובע בכתב ההגנה, ובתוך שכך הם מגישים בקשה למחיקת התביעה על הסף. אלא שבשל המדיניות שנקבעה בפסיקה מחיקת תביעה על הסף מתרחשת רק במקרי קיצון.

במקרים אחרים, לא מדובר בשימוש לרעה בהליכי משפט, אך מדובר בתביעה רעועה שמשקפת יותר משאלות לב מאשר סיכויי הצלחה. על כן, גם במקרים שכאלו חל הצורך להגן כל נתבעים מפני נשיאה בהוצאות גבוהות בזמן שקיים סיכון ביחס ליכולת לפרוע את חובותיו.

מקרה דומה נדון בהליך ת"א (חיפה) 50320-12-23 ביר גלוב השקעות בע"מ נ' אסף שולמן חברה לאחזקות בע"מ (נבו, 01.10.24). במסגרת הליך זה, נדונה בקשת הנתבעת לחייב את התובעת, חברה בע"מ, בערובה מספקת לכיסוי הוצאותיו בסך של 100,000 ₪.

לעניין זה, ראוי לשים לב שגובה הערובה מחושבת לפי ההוצאות המשפטיות הצפויות ולא לפי שיעור ההוצאות שבתי המשפט נוהגים לפסוק, כך שכבר בנקודה זו אנו רואים חשיבות מוקדמת להליך איסוף הראיות שאזכרנו לעיל ולהגדרת המומחים הנחוצים להוכחת פרשת ההגנה.

במסגרת הדיון בבקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפטיות של הנתבע – חל הצורך לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להגן על הנתבע מכך שלא יהיה בידיו בסוף ההליך לפרוע את הוצאותיו מאת התובעת, זאת בהתאם להוראות סעיף 353א לפקודת החברות:

 "הוגשה תביעה על ידי חברה או חברת חוץ אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט ,לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע, אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את ההוצאות אם יזכה בדין".

מעיון בלשון החוק והפסיקה, עולה כי נקודת המוצא היא שחברה בע"מ חייבת בהפקדת ערובה, אלא אם בית המשפט החליט לפתור אותה מכך [במסגרת פסק הדין בוצעה הפניה להלכה של בית המשפט העליון – הליך רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (נבו, 11.02.09)].

לצורך קבלת פטור מהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת על החברה להוכיח שיהיה בידה לפרוע את חיוביה בסוף ההליך או לחילופין אם בית המשפט שוכנע שבנסיבות העניין אין מקום להפקדת ערובה.

עוד צוין במסגרת פסק הדין כי במסגרת בחינת השיקולים הנ"ל ביחס להפקדת ערובה או לאו – בית המשפט לא ייבחן את סיכויי התביעה, אלא אם מדובר במקרים שבהם סיכויי התביעה גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד.

על אף האמור לעיל, החלק הארי של פסק הדין עוסק בפירוט ההלכה הקיימת, בסיכוייה הקלושים לכאורה התביעה ובמצבה הכלכלי של התובעת ומי מטעמה. מנגד, לא נערך פירוט ביחס לסבירות הערובה שנתבקשה במסגרת הבקשה.

לסיכום:

כבר בפגישת הייעוץ הראשונית (עוד לפני שההליך החל) ועד לסוף ההליך המשפטי – חשוב לנטר בכל רגע ורגע את סיכויי ההצלחה לעומת הקשיים ולהתנהל בהתאם. על אף שצוין בפסק הדין שאוזכר לעיל כי נקודת המוצא שחברה בע"מ מחויבת בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת – בפרקטיקה בקשות מסוג זה לא מוגשות אלא כשמתקיימים התנאים לקושי צפוי בגביית החוב וסיכויי תביעה נמוכים.

ניתוח של נקודות החוזקה לעומת החולשה גם בפרשת ההגנה יאפשרו לקבל החלטה מושכלת באם להגיש בקשה מתאימה לחיוב התובע בהפקדת ערובה או לא. בקשות שכאלו, יכולות להוות חלופה במקרים המתאימים לבקשת למחיקת התביעה על הסף או לקושי הצפוי בגביית הוצאות ההליך המשפטי לכשיינתן פסק דין.

כפיר חיון, עורך דין