מבוא:
הבהרה: המאמר עוסק בנושאים הקשורים למומחה בתביעות הקשורות למקרקעין, ליקויי בנייה ואיחור במסירת דירה ולא בנושאים הקשורים לרפואה וביתר דיני הנזיקין שחורגים מכך. המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
כפי שנראה בהמשך המאמר, מינויו של מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט מהווה צומת חשוב בניהול ההליך המשפטי, נקודה מכריעה ואף כקו פרשת המים. במרבית המקרים, בתי המשפט נוטים לאמץ את מסקנות המומחה, ומנגד קשה מאוד לחתור תחת מסקנותיו. מכאן, שיש להיערך כראוי לקראת מינוי המומחה, להעביר לו את החומרים הרלוונטיים, להבהיר את הנושאים שלגביהם הכרעתו נחוצה ולעשות שימוש מושכל בכלים שעומדים לרשותם של בעלי הדין.
לא מעט מחלוקות אשר נדונו בבתי המשפט מחייבות הכרעה בנושאים שבמומחיות ובמענה לשאלות הנוגעות להיקף ליקויי בנייה, עלות תיקון הליקויים, היותם של הליקויים ניתנים לתיקון, גובה דמי השכירות, כימות ירידת הערך, פיצוי בגין איחור במסירת הדירה ועוד.
על מנת להכריע בנושאים הללו בתי המשפט ממנים מומחים שהנושא שבמחלוקת נכלל בתחום מומחיותם כגון שמאי מקרקעין, מהנדסים אזרחיים, מומחי איטום, יועצי תנועה, מודדים וכו'.
במרבית המקרים, המומחה המוסכם בוחן את כתבי הטענות שהוגשו במסגרת הליך ואת חוות הדעת השונות. לאחר מכן, נקבע ביקור בנכס או בדירה, כאשר במהלך הביקור המומחה עורך השוואה בין חוות הדעת השונות. בסופו של דבר, המומחה מטעם בית המשפט מעלה מסקנותיו על גבי חוות דעתו.
מאמר: המדריך המלא לחוק המכר דירות.
עם קבלת חוות הדעת הצדדים יכולים לשלוח שאלות הבהרה למומחה המוסכם או להודיע שהם מעוניינים להזמינו לחקירה. צד שלא שלח שאלות הבהרה למומחה המוסכם יוכל לזמנו לחקירה, אך מוטב לנצל את שלב השאלות.
תוכן עניינים:
1. מיהו המומחה המוסכם ומהו תפקידו – ידו הארוכה של בית המשפט:
2. מעמדן של חוות דעת קודמות שהוגשו בתיק:
3. התערבות במסקנות מומחה מטעם בית המשפט:
4. צירוף אסמכתאות, פירוט והסבר מסקנותיו של המומחה:
5. מעמדו של המומחה המוסכם כעד:
6. פסילת חוות דעתו של המומחה המוסכם:
7. מינוי מומחה במסגרת הליכי גישור או בוררות:
המומחה המוסכם חשיבותו ותפקידו – ידו הארוכה של בית המשפט:
בתי המשפט נוהגים למנות מומחה מוסכם על מנת שיכריע בנושאים הקשורים למומחיות אשר אינם בגדר ידיעה משפטית. מתוקף תפקידו, ובשל היותו גורם אובייקטיבי, המומחה המוסכם נחשב לידו הארוכה של בית המשפט וכמי שאמון על הכרעה בנושאים הקשורים למומחיות.
בשורה ארוכה של פסקי דין, בתי המשפט שבו והדגישו כי התערבות בחוות דעתו ובמסקנותיו של המומחה מטעם בית המשפט לא תעשה בנקל, ושרק פגם בולט ומשמעותי יוביל להתערבות. לכן, הכלל הוא שרק במקרים חריגים ויוצאי דופן יתערב בית המשפט במסקנותיו של המומחה.
מנגד, ובאותה נשימה, בתי המשפט מציינים ומדגישים שהם אינם חותמת גומי של המומחה, וכי בכל מקרה בעת מתן פסק הדין הם יבחנו את מסקנותיו ויעבירו אותן תחת שבט ביקורתו של בית המשפט. ואכן, בלא מעט פסקי דין בתי המשפט דוחים חלק מהמסקנות של מומחים שמונו על ידם, ולעיתים אף את כל חוות הדעת של המומחה המוסכם.
בהתאם לאמור לעיל, בתי המשפט גם ממעטים להתערב בהחלטותיה של הערכאה הדיונית (הערכאה הראשונה בה התנהל הדיון), וכפועל יוצא מכך הם ממעטים להתערב בעובדות שמסתמכות על חוות דעתו של המומחה.
מעמדן של חוות דעת קודמות שהוגשו בתיק:
ישנו הבדל בין מומחה מוסכם לבין מומחה מטעם בית המשפט.
ככלל, ישנו הבדל אם מדובר במומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט. שכן, מינוי של מומחה מטעם בית המשפט מאפשר לצדדים לשמור את חוות הדעת שהוגשו בתיק, להגישן בהמשך ההליך ואף להעיד את המומחים מטעמם. לעומת זאת, מינוי של מומחה מוסכם מבטלת את חוות הדעת שהוגשו בתיק ולא ניתן להסתמך עליהן.
מונה מומחה מטעם בית המשפט – אין הצדדים רשאים להוסיף חוות דעת נוספות, אלא שביכולתם להגיש שאלות הבהרה, לבקש את חקירת המומחה או את פסילתו.
התערבות במסקנות מומחה מטעם בית המשפט:
בתי המשפט ממעטים להתערב במסקנותיו של המומחה המוסכם. שכן, מדובר במסקנות הנוגעות למומחיות שאינה משפטית. בהליך ע"א 1168-07 יפה נוף- תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר – הודגשה ההלכה לפיה התערבות בחוות דעתו של שמאי תעשה אם הוא פעל "בניגוד לכללי הצדק הטבעי, כגון תחת השפעה בלתי הוגנת או עקב תרמית או כאשר פעל בחוסר תום לב".
עוד הוכר כי תבוצע התערבות אם מדובר ב- "שגיאה גסה" שעולה באופן מובהק מהכתוב או מכוונתם הברורה של הצדדים.
צירוף אסמכתאות, פירוט והסבר מסקנותיו של המומחה:
במספר פסקי דין בתי המשפט עמדו על חובת הפירוט ועל היקף האסמכתאות שעל השמאי לצרף. ככלל, לפי תקנות שמאי המקרקעין, אין חובה לצרף אסמכתאות. אולם, כאשר מדובר בחוות דעת שמוגשת לבית המשפט על השמאי לצרף אסמכתאות כדי "שחוות הדעת לא תהיה בבחינת "כתב פתשגן" עבור הקורא, רצוי כי שמאי, כמו כל מומחה אחר, יצרף לחוות דעתו את הבסיס העובדתי והמקצועי עליו הוא מסתמך בחוות דעתו, וככל שבעסקאות להשוואה עסקינן, עליו לפרט בחוות דעתו את העסקאות להשוואה עליהן הסתמך לצורך קביעת שווי הנכס מושא חוות הדעת. בדרך זו מתאפשר לבית המשפט ולצד שכנגד לבקר ולבחון את הערכת השמאי".
מעמדו של המומחה המוסכם כעד:
כפי שצוין לעיל, צד המעוניין להשיג, להפריך או לערער את מהימנותה של חוות הדעת יכול לשלוח שאלות הבהרה או לחקור את המומחה (לכל אחד מהכלים תפקיד שונה ומגבלות שונות).
בהליך רע"א 7621-21 מ.ע.ג.ן יעוץ וניהול נכסים בע"מ נ' פז הנדסה ובניין (1999) בע"מ, צוין כי "נהוג להבחין בין עדות מומחה לבין עדות רגילה, ולומר כי בעדות מומחה, "המומחה מעיד על ממצאים שמצא על ידי הפעלת ידיעתו המקצועית המיוחדת, שבה הוא מצטיין לעומת אדם שאינו מומחה, וממנה העזרה המיוחדת שבכוחו להושיט לביהמ"ש בבירור האמת", וכי בעוד שעד 'רגיל' מעיד על סמך התרשמותו וידיעותיו האישיות מאירוע, מומחה מעיד בהסתמך על מומחיותו המקצועית וכמי שאינו מעורב במקרה. אמנם, ייתכנו מקרים גבוליים בהם ייווצר קושי להפריד בין עדות מומחה לבין עדות שבעובדה. עם זאת, אין קושי ביישום ההבחנה במקרים בהם נחשף המומחה לממצאים עובדתיים אך ורק במסגרת הכנת חוות דעתו ולשם עריכתה, וכאשר מלבד זאת אין לו למומחה כל קשר נוסף לאירוע נשוא חוות דעתו המקצועית. חשיפה שכזו קיימת, מטבע הדברים, לגבי כל עדות שבמומחיות, ולא ניתן לומר כי יש בה כשלעצמה כדי להפוך את עדותו של המומחה לעדות רגילה".
במקרה בו מטשטשת ההבחנה בין היותו של המומחה עד מומחה לבין היותו עד רגיל – תיתכן פסילת עדותו כעת מומחה והוצאה של חוות דעתו.
פסילת חוות דעתו של המומחה המוסכם:
בהליך רע"א 6258-20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב בי המשפט העליון חזר על ההלכה לפיה "פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בימ"ש תעשה רק במקרים נדירים, וכשמתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לעשות כן, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין ושיש בו כדי לגרום עיוות דין קשה. היבט משמעותי בפסיקה זו הוא הנחת המוצא לפיה, מקום בו ניתן לרפא את הפגם באמצעים מתונים יותר יש להעדיף אפשרות זו על פני פסילת חוות הדעת כולה".
בהליך רע"א (ת"א) 20860-10-18 יערי נ' גרטנר נקבע כי על המומחה לגלות מיוזמתו היכרות מוקדמת שקיימת בינו לבין הצדדים, אולם בנסיבות העניין הפרת חובת הגילוי אינה יורדת לשורשו של עניין ואינה מאפשרת לפסול או לבטל את חוות הדעת. שכן, יש להוכיח כי הקשר הקודם בין המומחה לבין הצד הרלוונטי מעורר חשש ממשי למשוא פנים.
במקרה אחר, בהליך ת"ע (ת"א) 22376-02-20 ה.ע נ' ט.ב.ח, נפסק כי התכתבות בין עו"ד של אחד הצדדים למומחה המוסכם סוטה מההתנהלות הרצויה, אך אין בכך כדי להוביל לביטול חוות הדעת.
לעומת זאת, אם המומחה נתן למי מהצדדים עצה או חוות דעת בנושאים הקשורים לתחום מומחיותו, מינויו ייפסל גם אם לא הוכח חשש ממשי לניגוד עניינים או משוא פנים.
מינוי מומחה במסגרת הליכי גישור או בוררות:
הכלל הוא שמינוי מומחה במסגרת הליך בוררות כפוף לכללים הקבועים בפסיקה, ועל החובות שחלות על הבורר. צדדים שהחליטו את מינוי של מומחה כבורר או כגורם מכריע לא יוכלו להלין על מומחיותו, מקצועיותו, והסמכות שניתנה לו.
Comentários