שלום רב שכרתי דירה במשך כשנתיים ובחתימת החוזה מצויין סעיף בו אני ששוכר מחוייב להביא למשכיר ציק ביטחון בסך 6,000 שח וכאשר יסתיים החוזה על המשכיר להגיע לביתו של השוכר ולהחזיר את הציק בטחון תוך 60 יום.
כרגע נשאר עוד שבוע ל60 יום והמשכיר לא יצר קשר ובפעם האחרונה שביקשתי את הציק נענתי בסירוב ואמר שאקבל מאוחר יותר.
אשמח לדעת במידה והמשכיר יאחר מהמועד המצויין לעיל ובחוזה האם יש פה מיקום לתביעה בגין הפרת
חוזה למרות שלא נגרם נזק אלא רק עוגמת נפש
והאם בעקבות התביעה אוכל לדרוש פיצויים.
תודה רבה רבה,עזרת המון!
יוסף שלום,
תודה שבחרת להעלות את שאלתך בפורום המשפטי לנושאי שכירות. יובהר כי, האמור בפורום אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. אין לנקוט בפעולות בהסתמך על המידע שמוצג בפורום ובאתר.
מעיון בהודעתך, ניתן ללמוד על חשש מהפרה צפויה של התחייבות המשכיר להחזיר שיק ביטחון (אני מניח שלא מדובר בשיק בנקאי) בסך 6,000 ₪ בתוך 60 יום מתום תקופת השכירות.
מעבר לחובתו של המשכיר להשיב את הערבויות והביטחונות שנמסרו לו מכח הסכם השכירות, מדובר בחובה שמעוגנת בסעיף 25י(ה) לחוק השכירות והשאילה כך שאם "הסתיימה תקופת השכירות, ישיב המשכיר לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש לפי סעיף קטן (ג), לרבות פירותיה, בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו חובות השוכר כאמור בסעיף קטן (ג), לפי המאוחר".
חובתו של המשכיר להחזיר את השיקים בתוך 60 יום עולה בקנה אחד עם הנחת היסוד (המוצדקת) כי שמירת השיקים מעבר לכך מעידה על מחלקות, כך שבהעדר מחלקות אין טעם לשמירה על השיקים. על כן, ניתן להניח כי אי מסירת השיקים על ידי המשכיר אינה נובעת ממחלוקת או טענות לחוב שטרם שולם על ידך. יתרה מכך, בהודעתך מצוין כי המשכיר הביע נכונות להחזיר את השיקים "מאוחר יותר".
מאמר: שלושה שוכרים ופסק דין אחד – התמודדות פרקטית עם הפרת הסכם מצד המשכיר.
היות שלא צוין טעם לסירובו של המשכיר או לדחיית החזרת השיקים (בחוזה נכתב בתוך 60 יום, כך שאם היה מדובר בתקופת המתנה מינימאלית הסעיף היה מנוסח אחרת), אפשר בתוך התחלה לנקוט בפעולות לצמצום תקופת ההמתנה.
לצורך להמציא אישור בדבר העדר חובות מאת חברת החשמל, תאגיד המים, העירייה ועד וכו'. כך שעם המצאת האישורים הללו לא יהיה למשכיר סיבה להחזיק בידיו את השיקים.
ביחס לשיק ביטחון כללי, מומלץ לצמצם את החשיפה שנוצרת בעקבותיו עוד לפני פינוי הדירה. כך שיהיה תיעוד של מצבה ערב העזיבה, לקבוע עם המשכיר פגישה משותפת ביום הפינוי לצורך בדיקת מצב הדירה, לתעד כל פניה שנוצרה במהלך תקופת השכירות בקשר לליקויים שהאחריות לתיקונם חלה על המשכיר ועוד פעולות.
מאמר: 5 נקודות חשובות לשוכרים ששוקלים לבטל שיקים.
לגבי שיק בנקאי או ערובה שניתן לראותה כתשלום במזומן – ניתן פירוט נרחב במענה לשאלה בפורום שעוסקת בהגבלת גובה הערבויות שכרוכות בהוצאה כספית כמו שיק בנקאי.
פיצוי בגין אי השבת ערבויות וביטחונות על ידי המשכיר:
שאלת הנזק שנגרם בעקבות אי השבת השיקים עולה במקרים רבים. מצד אחד, השיקים הוחזקו אצל המשכיר במשך כשנתיים והוא יכול היה להחזיק בהם זמן נוסף ככול שתקופת השכירות הייתה מוארכת. מצד שני, לא ניתן לקבל מציאות בה המשכירים לא מחזירים שיקים בתום תקופת השכירות, כך שכל שוכר יקבל בהבנה את העובדה האבסורדית שכל מעבר דירה מתיר מאחוריו שיקים שלא הוחזרו.
מבחינה משפטית ומעשית, קשה להפריז בחשיבותו של השיק. שכן, מדובר בפסק דין על תנאי אשר מהווה חזקה לקבלת התמורה. מכאן, שניתן להבין מדוע הדרישה להשבת השיקים מעוגנת בחקיקה. שכן, אם הם יועברו לידיים הלא נכונות, ישמשו כאמצעי למעשי מרמה או ימומשו שלא כדין – נטל ההוכחה שיוטל על השוכר יהיה גבוה (וכך גם ההוצאות המשפטיות).
במעמד החתימה על ההסכם המשכירים נוהגים להסביר את הצורך בשיקים כמעין רשת ביטחון שנועדה להגן עליהם מפני הפרות של השוכר, נזק שייגרם לנכס, חובות שיצטברו על שמו וכו'. אולם, עם לקיחת השיקים המשכיר נוטל על עצמו אחריות להשיבם.
סירוב של המשכיר להשיב את השיקים מצדיק נקיטת פעולות משפטיות שיובילו להשבתן. גם אבדן השיקים גורם לטרחה, אי נעימות, צורך להתייעץ, חשיפה ועוד פעולות. כמובן, אם השיקים נאבדו מבלי שנגרם נזק – הפיצוי שיהיה על המשכיר לשלם יפחת, אך אין בכך כדי לגרוע מהעובדה כי מדובר בהפרה של הסכם השכירות, ומכך שאי השבת השיקים יוצרת חוסר ודאות ולחץ נפשי.
מאמר: המדריך המקיף לחוק שכירות הוגנת.
יחד עם זאת, קשה לכמת את גובה הפיצוי שיש לשלם במקרה בו אי השבת השיקים אינה גורמת לנזק, אך נקודת המוצא היא שיש הצדקה לדרישת פיצוי.