נראה כי שאלתך נכנסת בגדרו של הנושא - "שומר בעל כורחו".
התשובה שלהלן תתמקד בנושאים שלהלן:
בחובתו של השוכר לפנות חפצים מהמושכר.
כיצד המשכיר יכול להתמודד עם שוכר שלא פינה את חפציו מהדירה.
מהי אחריותו של המשכיר לחפצים שלא פונו מהדירה.
לפי האמור בהודעתך - השוכר פינה את המושכר בתום תקופת השכירות, אך חפציו נותרו בדירה. במקרים שכאלו, הוראותיו של הסכם השכירות מקבלות משנה חשיבות ביחס לפעולות שהמשכיר רשאי לבצע מכח הרשאה חוזית שניתנה לו.
תחילה, יובהר כי, יש לנהוג במקרים שכאלו בזהירות לנוכח העובדה שכבר אירעו מקרים בעבר בהם שוכרים באו בתלונות כנגד שוכרים שפינו על דעתם עצמם את החפצים שנותרו בדירה ללא התראה מוקדמת.
על פי הנוהג הקיים בשוק השכירות, מרבית חוזי השכירות מחייבים את השוכר להחזיר את המושכר בתום תקופת השכירות בדיוק באותו מצב שבו הוא נמסר, ולרבות: פינוי חפציו מהדירה.
בהעדר התייחסות לפינוי חפציו של המשכיר בדירה יש להשלים את החסר מכח ערוצי ההשלמה החוזיים שמעוגנים בסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי). באמצעות ערוצי ההשלמה ניתן להטמיע בגוף הסכם השכירות (בהנחה שאין הוראות סותרות/נוגדות בהסכם לעניין זה) - את חובתו של השוכר לפנות את חפציו מהמושכר בתום תקופת השכירות.
וכך, ניתן השלים את החסר באמצעות סעיף 20 לחוק השכירות והשאילה שקובע, כך:
"20. (א) עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.
(ב) השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר."
בנוסף, ניתן להשלים את החסר באמצעות מדיני החוזים אשר מחייבים את הצדדים להסכם לקיים את חיוביהם בתום לב (הוראה דומה נמצאת גם בחוק השכירות והשאילה).
יחד זאת, על המשכיר לשים לב כי השלמת חובתו של השוכר לפנות מיטלטלין מן המושכר - אינה מקנה לו סעדים וכלים אפקטיביים להתמודד עם הפרה ועם אי פינוי החפצים. נכון להיום, מרבית הסכמי השכירות מסתפקים בציון החובה לפנות חפצים ואין כל סעד אופרטיבי שעומד למשכיר במקרה של הפרה.
משכך, בנסיבות אלו - המשכיר הופך בעל כורחו להיות שומר חינם. ושוב בהעדר התייחסות יש להשלים את החסר מכח הוראות חוק, והפעם - חוק השומרים. מקרה דומה לזה שמתואר בשאלתך נדון בהליך תא (קריות) 23821-09-11 חנוך מנדל אייזנר נ' יעקב ראובן ז"ל. לפי פסק הדין, עולה שעל המשכיר לפעול בהתאם לעקרונות הבאים:
בדיקת החובה לשמור על החפצים נוצרת אם ישנה הסכמה לכך בין הצדדים או שהחפצים הגיעו לידי המשכיר מכח התקשרות קודמת כגון הסכם שכירות.
אם המשכיר נכנס תחת ההגדרה לשומר בעל כורחו - הוא מוגדר כשומר חינם.
אחריותו של שומר חינם מעוגנת בסעיף 11 לחוק השומרים והיא חלה כאשר הנזק נגרם בשל רשלנותו של המחזיק או כאשר המחזיק לא ניסה להחזיר את הנכס לבעליו (את החפצים).
ישנה מחלוקת היום בפסיקה לגבי היכולת להטיל על השוכר אשם תורם ביחס לנזק שנגרם - אך נקודת המוציא היא שניתן להקטין את גובה הפיצוי המגיע לשוכר בשל אשם תורם.
כך למשל, בעניין אייזנר לעיל, בית המשפט חייב את המשכיר בנזק שנגרם לציוד, אך הקטין את גובה הפיצוי ב- 80% בשל כך.
על מנת להקטין את הנזק - מוצע לכל הפחות לבצע את הפעולות הבאות:
להכין רשימה של החפצים שנותרו בדירה, לתאר את מצבם ולתעד זאת היטב.
לשלוח לשוכר מכתב התראה על הפרה יסודית של הסכם השכירות בעקבות אי פינוי החפצים, ולדרוש ממנו לפנות אותם בהקדם.
לציין בפני השוכר כי הערבויות והביטחונות שנמסרו על ידו רלוונטיים גם ביחס לעמידה בהתחייבויותיו בתום תקופת השכירות - ועל כן, החוק מתיר להחזירם בתוך 60 יום מתקופת השכירות.
לקחת מספר הצעות מחיר לצורך פינוי החפצים - ולהציג דרכים חלופיות לחסוך בעניין זה.
לפנות לערבים של השוכר ולעדכן אותם על הפרת הסכם השכירות.
לרכז את החפצים בפינה מסודרת או במחסן תוך הקטנת הנזקים.
לבצע כל פעולה שעשויה להקטין את הנזק.
אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.
תודה שבחרת להעלות את שאלתך בפורום המשפטי לנושאי שכירות.
נראה כי שאלתך נכנסת בגדרו של הנושא - "שומר בעל כורחו".
התשובה שלהלן תתמקד בנושאים שלהלן:
בחובתו של השוכר לפנות חפצים מהמושכר.
כיצד המשכיר יכול להתמודד עם שוכר שלא פינה את חפציו מהדירה.
מהי אחריותו של המשכיר לחפצים שלא פונו מהדירה.
לפי האמור בהודעתך - השוכר פינה את המושכר בתום תקופת השכירות, אך חפציו נותרו בדירה. במקרים שכאלו, הוראותיו של הסכם השכירות מקבלות משנה חשיבות ביחס לפעולות שהמשכיר רשאי לבצע מכח הרשאה חוזית שניתנה לו.
תחילה, יובהר כי, יש לנהוג במקרים שכאלו בזהירות לנוכח העובדה שכבר אירעו מקרים בעבר בהם שוכרים באו בתלונות כנגד שוכרים שפינו על דעתם עצמם את החפצים שנותרו בדירה ללא התראה מוקדמת.
על פי הנוהג הקיים בשוק השכירות, מרבית חוזי השכירות מחייבים את השוכר להחזיר את המושכר בתום תקופת השכירות בדיוק באותו מצב שבו הוא נמסר, ולרבות: פינוי חפציו מהדירה.
בהעדר התייחסות לפינוי חפציו של המשכיר בדירה יש להשלים את החסר מכח ערוצי ההשלמה החוזיים שמעוגנים בסעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי). באמצעות ערוצי ההשלמה ניתן להטמיע בגוף הסכם השכירות (בהנחה שאין הוראות סותרות/נוגדות בהסכם לעניין זה) - את חובתו של השוכר לפנות את חפציו מהמושכר בתום תקופת השכירות.
וכך, ניתן השלים את החסר באמצעות סעיף 20 לחוק השכירות והשאילה שקובע, כך:
"20. (א) עם סיום תקופת השכירות ישיב השוכר למשכיר את המושכר, כשהוא פנוי מכל אדם או נכס, למעט נכס של המשכיר המשמש את המושכר.
(ב) השיב השוכר את המושכר כאמור בסעיף קטן (א), יקבל המשכיר את המושכר."
בנוסף, ניתן להשלים את החסר באמצעות מדיני החוזים אשר מחייבים את הצדדים להסכם לקיים את חיוביהם בתום לב (הוראה דומה נמצאת גם בחוק השכירות והשאילה).
יחד זאת, על המשכיר לשים לב כי השלמת חובתו של השוכר לפנות מיטלטלין מן המושכר - אינה מקנה לו סעדים וכלים אפקטיביים להתמודד עם הפרה ועם אי פינוי החפצים. נכון להיום, מרבית הסכמי השכירות מסתפקים בציון החובה לפנות חפצים ואין כל סעד אופרטיבי שעומד למשכיר במקרה של הפרה.
משכך, בנסיבות אלו - המשכיר הופך בעל כורחו להיות שומר חינם. ושוב בהעדר התייחסות יש להשלים את החסר מכח הוראות חוק, והפעם - חוק השומרים. מקרה דומה לזה שמתואר בשאלתך נדון בהליך תא (קריות) 23821-09-11 חנוך מנדל אייזנר נ' יעקב ראובן ז"ל. לפי פסק הדין, עולה שעל המשכיר לפעול בהתאם לעקרונות הבאים:
בדיקת החובה לשמור על החפצים נוצרת אם ישנה הסכמה לכך בין הצדדים או שהחפצים הגיעו לידי המשכיר מכח התקשרות קודמת כגון הסכם שכירות.
אם המשכיר נכנס תחת ההגדרה לשומר בעל כורחו - הוא מוגדר כשומר חינם.
אחריותו של שומר חינם מעוגנת בסעיף 11 לחוק השומרים והיא חלה כאשר הנזק נגרם בשל רשלנותו של המחזיק או כאשר המחזיק לא ניסה להחזיר את הנכס לבעליו (את החפצים).
ישנה מחלוקת היום בפסיקה לגבי היכולת להטיל על השוכר אשם תורם ביחס לנזק שנגרם - אך נקודת המוציא היא שניתן להקטין את גובה הפיצוי המגיע לשוכר בשל אשם תורם.
כך למשל, בעניין אייזנר לעיל, בית המשפט חייב את המשכיר בנזק שנגרם לציוד, אך הקטין את גובה הפיצוי ב- 80% בשל כך.
על מנת להקטין את הנזק - מוצע לכל הפחות לבצע את הפעולות הבאות:
להכין רשימה של החפצים שנותרו בדירה, לתאר את מצבם ולתעד זאת היטב.
לשלוח לשוכר מכתב התראה על הפרה יסודית של הסכם השכירות בעקבות אי פינוי החפצים, ולדרוש ממנו לפנות אותם בהקדם.
לציין בפני השוכר כי הערבויות והביטחונות שנמסרו על ידו רלוונטיים גם ביחס לעמידה בהתחייבויותיו בתום תקופת השכירות - ועל כן, החוק מתיר להחזירם בתוך 60 יום מתקופת השכירות.
לקחת מספר הצעות מחיר לצורך פינוי החפצים - ולהציג דרכים חלופיות לחסוך בעניין זה.
לפנות לערבים של השוכר ולעדכן אותם על הפרת הסכם השכירות.
לרכז את החפצים בפינה מסודרת או במחסן תוך הקטנת הנזקים.
לבצע כל פעולה שעשויה להקטין את הנזק.
אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי. כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.
אולי יעניין אותך בנוסף:
ביטול הסכם שכירות.
מס על דירות מושכרות.
חוק שכירות הוגנת.
תביעה לפינוי מושכר.