פיצוי לנוסע בגין טיסה שבוטלה או בעבור טיסה שיצאה באיחור
פיצוי לנוסע בגין טיסה שבוטלה או בעבור טיסה שיצאה באיחור
מקרקעין - נדל"ן | התחדשות עירונית (תמ"א 38) | מיסוי מקרקעין | תכנון ובנייה | שכירות | אזרחי
תוכן עניינים:
-
על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים בגין טיסה שבוטלה או שיצאה באיחור?
-
מהו גובה הפיצוי (או הפיצויים) בגין ביטול טיסה?
-
כיצד נקבע הפיצוי?
-
זכותו של הנוסע לדחות את הכרטיס החליפי.
מבוא למאמר בעניין ביטול טיסה:
כמות הנוסעים שפוקדים מדי שנה את שדה התעופה בנתב"ג הולכת וגדלה, כך שלפי נתונים שהתקבלו מאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדובר בטיסות יוצאות של ישראלים בלבד) בשנת 2017 לבדה יצאו ממדינת ישראל כ- 7,600,000 נוסעים לעומת כ- 6,780,000 נוסעים בשנת 2016.
כמו כן, עד לחודש 5/2018, עוד לפני החודשים החמים בענף, הספיקו כבר לפקוד את נתב"ג כ- 2,800,000 נוסעים. על כן, ובשים לב לנתונים לעיל, ברור מאליו גם מדוע לצד העלייה בכמות הטיסות חלה גם עלייה ביחס לטיסות שיצאו באיחור או לטיסות שבוטלו, וכן ביחס לאובדן כבודה של נוסעים.
לנוסעים יש קושי בעמידה על זכויותיהם והטבת נזקיהם.
מרבית הנוסעים מודעים לכך שמגיע להם פיצוי בגין איחור או ביטול טיסה, ואף מצפים לקבל זאת מאת חברות התעופה שאצלם הזמינו כרטיסים. אולם, מרבית הנוסעים לא יודעים כיצד עליהם לפעול כדי לקבל את הפיצוי המגיע להם או לחלופין חוששים מבירוקרטיה ארוכה, מתישה ומייגעת מצד חברות התעופה.
אם כך, חשוב לציין כי למרות החשש ניתן לפעול במהירות וביעילות לצורך מימוש הזכויות המגיעות לציבור הנוסעים שטיסותיהם יצאו באיחור או בוטלו, וכן גם ביחס לאלו שכבודתם אבדה או הגיע באיחור.
כיום ישנן הוראות חוק ברורות ומחייבות אשר מגדירות את הפיצוי לו זכאים הנוסעים.
כפי שצוין לעיל, בשם הקשיים שבפניהם ניצבים הנוסעים, חלקם (אם לא רובם), יפעילו שכנוע עצמי, שגוי ומוטעה אשר יגרום להם לוותר על הפיצוי המגיע להם בעקבות חשש מניהול הליך מול חברות תעופה גדולות וחזקות או בשל טענות מופרכות מצד האחרונות שיגרמו להם להאמין כי ביחס למקרה שלהם אין חובה לשלם פיצוי.
אך זהו לא מצב הדברים בפועל, שכן הוראות החוק בעניין הפיצוי ברורות, וגם פסקי הדין הרבים שניתנו על ידי בתי המשפט השונים נחרצים וחד משמעיים – כל עוד לא הוכח על ידי חברות התעופה כי התקיימה סיבה הפוטרת אותן מתשלום פיצוי, יש לשלם פיצוי מלא בגין האיחור (רק במקרים שיפורטו בהמשך) או ביטול הטיסה כשסירוב לשלם עלול להוסיף תשלום נוסף בגין פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק.
לפי דברי ההסבר לחוק שירותי תעופה, הידוע כחוק טיבי או כחוק פיצוי ביטול טיסה בעגה לא מקצועית עד למועד אישור החוק לא ניתן מענה הולם לנוסעים שטיסתם יצאה בעיכוב ולנזקים הלא ממוניים שנגרמו להם בשל כך, ולכן חל הצורך לחוקק חוק שיסדיר את הכשלים שהשתרשו בעקבות זאת.
לרשימת מאמרים בנושא פיצוי כספי בעקבות איחור או ביטול טיסה - לחצו כאן!
משרד עו"ד כפיר חיון מזמין אתכם להיפגש בכנס בעלי דירות ו- ועדי בתים שיחתום את הוועידה הארצית השנתית להתחדשות עירונית – 2020 בתל אביב.
לדף מידע וסדר יום של הכנס – לחצו כאן.
נגרם לכם עיכוב משמעותי בטיסה העולה על 8 שעות או שטיסתכם בוטלה?
צרו עמנו קשר ואנו נפעל להשגת הפיצוי המגיע לכם!
על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים בגין טיסה שבוטלה או שיצאה באיחור?
את הסיבות לגידול העקבי מדי שנה במספר הנוסעים לחו"ל ניתן לזקוף לזכותם של מספר גורמים כמו: הסכם שמים פתוחים, טיסות לואו-קוסט (חברה לטיסות חסך), טיסות שכר, מנועי חיפוש לטיסות זולות, אפליקציות לחיפוש טיסות וכיו"ב.
ואולם, הגורמים שבזכותם מחירי הטיסות ירדו מהווים לעתים גם כחסמים שבעטיים הנוסעים מתקשים לעמוד על זכויותיהם. כך למשל, הסכם שמיים פתוחים הביא לריבוי חברות זרות ממדינות רבות בעולם, אך בעקבות ריבוי החברות נוצר קושי דמיוני אצל הנוסע מלפנות לחברה לא מקומית בשפה זרה וכיו"ב, ואף אם אותו נוסע יפנה – כיצד יקבל את כספו ממדינה הנמצאת מעבר לים. יש לציין כי, לעומת התיאור המסובך הפתרון לכך הוא די פשוט.
כמו כן, גם למנועי החיפוש לטיסות זולות ולאפליקציות השונות יש השפעה רבה על מחירי הטיסות, אך מנגד גם הם מגדילים את כמות השחקנים בתחום, כשלעתים אפילו חברות אלו נחשבות לחברות זרות שלא לכל הנוסעים קל לפנות אליהם או לתבוע מהם את נזקיהם.
מהי ההגדרה לסוכנות נסיעות, מארגן נסיעות ולחברת תעופה?
לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012, (להלן: "חוק שירותי התעופה") הידוע בכינויו גם כ- "חוק טיבי" האחריות כלפי הנוסע מוטלת על 3 גורמים: חברת התעופה, מארגן הטיסה וסוכנות הנסיעות.
חברת תעופה:
לפי חוק שירותי תעופה, חברת תעופה מוגדרת בסעיף 1 לחוק כ- מפעיל טיסה הפועל לשם הובלת נוסעים וכבודה ממדינת ישראל, אליה או בשטחה. לפי האתר של רשות שדות התעופה נכון להיום יש כ- 100 חברות תעופה שונות שמפעילות טיסות אל הארץ ואליה.
לכן, מבחינת פרשנות החוק והפסיקה חברת תעופה היא למעשה סוכנות נסיעות שמפעילה צי מטוסים לצורך אספקת שירותיה השונים בתחום התעופה (מדובר בהגדרה לא מקצועית שנועדה לפשט לקורא את מודל העבודה של חברת התעופה בעיניי החוק).
לעניין זה, יש לציין כי מרבית האחריות בגין ביטול טיסות מוטלת על חברות התעופה אשר מחויבות לספק את השירות לו הן התחייבו בזמן.
הסדרתם של חברות התעופה מעוגנת במספר חוקים ותקנות, אך הרלוונטי לעניינו הוא חוק רישוי שירותי התעופה, תשכ"ג-1963.
מארגן טיסה:
מארגן טיסה הוא מי ששוכר או חוכר קיבולת של מטוס כולה או חלקה, כך שהוא קונה כמות מסוימת של מושבים במטוס, ובהמשך הוא פועל לשיווקם במקום המחכיר או המשכיר.
בהתאם לכך, חוק שירותי התעופה אשר נועד לספק מענה הוליסטי לנוסע, מתייחס ומטיל אחריות גם על מארגן הטיסה ובכך מקנה הגנה לנוסע, וזאת כדי למנוע יצירה של מודליים עסקיים שיקומו מתוך אינטרס לצמצום תחולתו של החוק עליהם.
כך למשל, חברות רבות כיום אשר מוכרות לציבור כיום כחברות אשר מוכרות חבילות נופש באמצעות הרכבתם מספקים שונים מרחיבות את היקף השירותים הניתנים על ידיהם באמצעות חכירת מטוסים, ואף חברות אשר מוכרות לנו כחברות תעופה עצמיות חוכרות מקומות בטיסה מחברות אחרות.
בסדרת מאמרים שהועלו לאתר זה בעניין ביטול טיסות ובעניין חברות הפועלות כמארגני טיסה נבחנו מספר פסקי דין שסקרו את חובותיהן של חברות אלו, כשבעניין זה נקבע כי החובה לפצות נוסעים חלה גם על מארגן הטיסה.
סוכנות נסיעות:
סוכנות נסיעות מוגדרת חוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק התיירות"), כארגון המבצע, בין היתר, פעולות למכירת סיורים, נופשים, כרטיסי טיסה, שירותי לינה בישראל ומחוצה לה. במרבית המקרים, סוכנות הנסיעות תפעל כגורם מקשר בלבד, אך נהוג לראות את היקף פעילותה ואחריותה מעבר לכך.
על מי מוטלת האחריות לפצות נוסעים - חברת התעופה, מארגן הטיסה או סוכנות הנסיעות?
חוק שירותי התעופה מטיל את האחריות על חברות התעופה לספק שירותי סיוע לנוסעים שטיסתם יצאה באיחור, וכן לשלם (בין היתר) פיצוי כספי לנוסעים שטיסתם יצאה באיחור.
לפי הוראות החוק, חברות התעופה צריכות לספק שירותי סיוע (שתיה, מזון, אירוח בבית מלון במידת הצורך, שירותי הסעה, שיחות טלפון ודוא"ל) באמצעות הקמת דלפק בשדה התעופה שיספק את השירותים הללו או לחלופין באמצעות נציג מטעם חברת התעופה.
כמו כן, החוק מחייב את חברות התעופה במקרה של ביטול טיסה לספק, בנוסף לשירותי הסיוע, טיסה חליפית או השבה של הסכום ששולם בעבור הטיסה ו- פיצוי כספי בגין ביטול הטיסה לפי הסכומים שנקבעו בחוק (קישור למאמר חיצוני מהאתר).
אי מילוי אחר הוראות החוק מצד חברות התעופה עשוי להטיל עליהן חובת תשלום של פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק עד לסכום של 10,000 ₪. עם זאת, יש לציין כי בתי המשפט נוהגים לפסוק פיצויים לדוגמא בצמצום ובסכום נמוך בהרבה מתקרת הפיצוי שנקבעה בחוק.
כפי שניתן לראות, החוק ובתי המשפט מטילים את האחריות על טיסות שיצאו באיחור או לחלופין על טיסות שבוטלו על מפעילי טיסה, וזאת מהטעם העיקרי שהם אלו שסיפקו את השירות בפועל, ומשכך הם גם אלו שצריכים לשאת באחריות לאיחור או לביטול הטיסות.
קישור | נושא המאמר | תמונה |
|---|---|---|
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%AA | האם סוכנות הנסיעות תפצה? מהו היקף האחריות של סוכות הנסיעות | |
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%91%D7%92%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94 | מי יפצה (ובכמה) נוסע שטיסתו ליעד הסופי בוטלה בעקבות עיכוב בטיסת ביניים? | |
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A2 | הטיסה איחרה ב- 16 שעות - מי אחראי לפיצוי הנוסעים |
מהי טיסה שבוטלה?
סעיף 1 לחוק שירותי התעופה מגדיר טיסה שבוטלה כטיסה שלא התקיימה בכלל או לחלופין כטיסה שיצאה באיחור העולה על 8 שעות. לכאורה, מדובר בהגדרה ברורה שקובעת אילו מקרים ייחשבו לטיסה שבוטלה ואילו לא.
לעומת זאת, ניתן להגדיר כטיסה שיצאה באיחור את כל המקרים שלא נכללים במסגרת ביטול טיסה, לרבות איחור הנמוך מ- 8 שעות, אך לא כולל טיסה שלא התקיימה ולגביה נקבעה טיסה חליפית במועד מאוחר יותר.
אולם, וכפי שנראה בהמשך, ההגדרה הברורה שניתנה בחוק לטיסה שבוטלה לא מנעה דיונים שהצריכו הכרעה ביחס למקרי קצה, ותרחישים מסוימים בעלי רמת שכיחות וחשיבות שונות, שבמרכזן טענות שנועדו למתוח את גבול ההגדרה למונח טיסה שבוטלה, והכל כמפורט להלן:
תרחיש ראשון – איחור בטיסה עיכב הגעה ליעד הביניים ולהחמצה של טיסת המשך:
נוסעים רבים שמעוניינים להוזיל את עלויות הטיסה מוכנים להאריך את דרכם ליעד הסופי, לטוס יותר שעות, להוסיף עצירה ביעד ביניים (לעיתים אפילו מספר עצירות), להגדיל את כמות הטיסות שיאלצו לבצע ולהעביר את זמם בהמתנה בין טיסות קונקשיין (טיסות שכר).
עם זאת, לא אחת ההגעה ליעד הביניים מתעכבת (לעתים מדובר בעיכוב זניח שלא עולה על שעה) אשר מוביל לכך שהנוסע מחמיץ את טיסת ההמשך, כך שאותו נוסע נאלץ להמתין זמן נוסף עד שתצא הטיסה החלופית שנמצאה בעבורו.
על כך יש להוסיף שלעתים ההמתנה לטיסה החליפית לא מתעכבת באופן משמעותי, כך שהנוסע מגיע ליעד הסופי באיחור הנמוך משמונה שעות. לכן, במקרים שכאלו, עולה השאלה האם החמצת טיסה נחשבת לטיסה שבוטלה כפי הגדרתה בחוק או שמדובר בעיכוב שלא מזכה בפיצוי נוסף.
במספר פסקי דין שניתנו על ידי המשפט ביחס למקרים דומים, נקבע כי טיסה שהוחמצה נכנסת תחת ההגדרה של מקרים בהם הטיסה לא התקיימה, ולכן במקרים אלו מגיע לנוסעים פיצוי מלא בגין ביטול טיסה.
עם זאת, עצם העובדה כי חברת התעופה סיפקה טיסה חלופית מונע מלטעון שהוראות חוק שירותי התעופה אינן חלות בשל היותה של סיבת הביטול מכח אי התקיימות טיסה.
תרחיש שני – החמצת טיסה בעקבות קביעת מרווחי טיסה קצרים:
התרחיש הבא ידוע ומוכר לנוסעים רבים שנאלצים לבצע עצירה ביעד ביניים בדרכם ליעד הסופי.
נוסע מסוים עושה את דרכו ליעד הביניים, ומשם הוא עולה על טיסה נוספת בדרכו ליעד הסופי, כשמרווחי הזמנים בין הטיסות עומד על כשעה בעוד זמן ההמתנה לאיסוף הכבודה, בידוק בטחוני, הליכה אל הטרמינל לטיסת ההמשך וכו' אורך למעלה משעה.
במקרה זה, הנוסע יחמיץ את טיסתו בעקבות לוח זמנים צפוף שנקבע בין הטיסות.
משכך, עולה השאלה על מי מוטלת האחריות לפספוס הטיסה בנסיבות אלו – על הנוסע שלא הקפיד על מרווחי הטיסה ולא דיווח בזמן אמת על החשש לפספוס טיסות, על סוכנות הנסיעות (ככול שישנה) לנוכח תכנון טיסה לקוי או על חברת התעופה שאישרה את מסלול הטיסה במתווה הנוכחי.
גם במקרים אלו נפסק כי מדובר בביטול טיסה אשר מזכה את הנוסע בפיצוי ובכל הסעדים שעומדים לרשותו מכח החוק, לרבות החובה לדאוג לטיסה חליפית.
תרחיש שלישי – ביטול טיסה בעקבות רישום יתר:
בפסקי דין רבים חברות התעופה טענו כי הן מבצעות רישום יתר כדי להגן על עצמם מפני הפסדים מפני ביטול טיסות ויצירת מקומות פנויים בטיסות, כך שמדובר למעשה באמצעי הגנה מפני הפסדים כלכליים. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי רישום יתר מוביל לסירוב של חברות התעופה לספק לנוסע את השירות לו הם התחייבו.
עם זאת, ייתכנו מקרים נוספים בהם יתבצע רישום יתר בשל נסיבות שאינן בשליטת חברות התעופה כמו תקלה טכנית במטוס שמחייב מציאת מטוס חלופי.
כעת, נניח כי המטוס החלופי בעל קיבולת קטנה יותר עם פחות מושבים מהמטוס הקודם. לכן, כעת תתקבל התוצאה כי הטיסה יצאה במועדה, אך לא ניתן היה לתת שירות לכל הנוסעים בשל רישום יתר.
באופן מפתיע, החוק מתייחס למקרים של רישום יתר, אך לא מבדיל בין רישום יתר שנוצר מתוך שיקולים כלכליים לבין רישום יתר שנוצר מנסיבות שאינן בשליטת חברות התעופה. עם זאת, במקרים אלו חברות התעופה יכולות לטעון כי מדובר בטיסה שבוטלה בשל כח עליון ובהתאם לכך לדרוש פטור מתשלום פיצוי.
לינק | נושא המאמר | תמונה |
|---|---|---|
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%9C%D7%95%D7%97-%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%A3 | האם נוסע שפספס טיסה בגלל לוח זמנים צפוף זכאי לפיצוי? | |
https://www.office.com/1/?auth=2&home=1&from=PortalLanding&client-request-id=0b3c476e-909f-4ff7-8a7b-a41b3d460441 | רישום יתר בטיסות: משפחה שטיסתה הוקדמה תפוצה בכ- 50,000 ₪ | |
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A1-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A | נוסעים שפספסו טיסת המשך בגלל איחור בטיסה אחרת יפוצו ביותר מ- 25,000 ש"ח |
מהן זכויותיו של נוסע שטיסתו יצאה באיחור?
חוק שירותי תעופה מבדיל בין נוסע שטיסתו יצאה באיחור לבין נוסע שטיסתו בוטלה, כך שבמקרים בהם הטיסה יצאה באיחור יהיה זכאי הנוסע לשירותי סיוע בלבד אשר לפי סעיף 3 (א) לחוק שירותי תעופה כוללים את השירותים שלהלן:
-
אספקת מזון ושתיה בהתאם למשך האיחור.
-
אירוח בבית מלון אם העיכוב עולה על לילה אחד או יותר או שמדובר בשהייה העולה על זו שתוכננה על ידי הנוסע.
-
שירותי הסעה מבין המלון לשדה התעופה או ממקום אחר שנבחר על ידי הנוסע אשר נמצא במרחק סביר.
-
שירותי תקשורת – שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעת פקס או דוא"ל.
בכל המקרים בהם מדובר באיחור טיסה שאינו עולה על 8 שעות יהיה זכאי הנוסע לקבלת שירותי סיוע. כמו כן, לפי הוראות החוק העדר אספקת שירותי סיוע מצד חברות התעופה עשוי להשית עליהם קנס של פיצויים לדוגמה בעקבות אי יישום הוראות החוק על ידן.
פיצויים אלו נועדו למנוע ולהרתיע את חברות התעופה מפני התחמקות במילוי חובותיהן על פי חוק שירותי התעופה. ואכן, במקרים מסוימים חויבו חברות תעופה בתשלום פיצויים לדוגמא בסכומים הנעים בין מאות שקלים לבין אלפי שקלים במקרים בהם לא סופקו שירותי תעופה.
מהו גובה הפיצוי לו זכאי נוסע שטיסתו בוטלה?
כאמור לעיל, נוסעים שטיסתם בוטלה זכאים, בין השאר, לפיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק (לצורך הנוחות הפיצוי יקרא פיצוי בגין ביטול טיסה), וכן לסעדים נוספים הקבועים בחוק.
פיצוי בגין ביטול טיסה מכח החוק:
כאמור לעיל, נוסעים זכאים, בין השאר, לפיצוי סטטוטורי הקבוע בחוק (לצורך הנוחות הפיצוי יקרא פיצוי בגין ביטול טיסה), וכן לסעדים נוספים הקבועים בחוק.
פיצוי בגין ביטול טיסה מכח חוק שירותי תעופה:
סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה קובע פיצוי קבוע וידוע מראש בעבור טיסה שבוטלה לפי המרחק הקצר ביותר בין יעד המוצא לבין היעד הסופי של הטיסה, כמפורט להלן:
-
עד 2,000 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 1,280 ₪.
-
בין 2,500 ק"מ ועד 4,500 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 2,050 ₪.
-
מעל 4,500 ק"מ ישולם פיצוי בגובה של 3,080 ₪.
לפי החוק תקופת ההתיישנות בעבור פיצויים אלו מסתיימת בתוך 4 שנים.
עם זאת, במקרים בהם הוצע לנוסע טיסה חלופית, והוא בחר לקבל את ההצעה יופחת הפיצוי ב- 50% אם התקיימו התנאים הבאים:
-
חל עיכוב של שעתיים בלבד בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן אינו עולה על 2,000 ק"מ.
-
חל עיכוב שאינו עולה על 3 שעות בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן אינו עולה על 4,500 ק"מ.
-
חל עיכוב שאינו עולה על 4 שעות בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן עולה על 4,500 ק"מ.
הסיבה להקטנת גובה הנזק נעוצה ברצון לתמרץ את חברות התעופה למצוא פתרון לנוסעים ולא לפטור את עצמם מכך באמצעות מתן פיצוי כספי. עם זאת, גם כשמדובר באיחור העולה על משך הזמן שניתן להפחית מכוחו את הפיצוי חברות התעופה אינן מתנערות מאחריות ומספקות לנוסעים טיסה חליפית.
כמו כן, במקרים בהם תינתן הודעה מראש על ביטול הטיסה לא ישולם פיצוי מכח הוראות החוק, אולם הנוסע שטיסתו בוטלה במקרה זה יהיה רשאי לתבוע את הנזקים שנגרמו לו מכח הוראות כל דין.
כיצד מחשבים את מרחק הטיסה לצורך הפיצויים?
סעיף 12 לחוק שירותי תעופה מתייחס לקביעת מרחקים בין 2 נקודות וקובע כי חישוב המרחק ייעשה לפי 2 נקודות שבהן המרחק קטן ביותר על פני משטח כדורי (לכן בטיסות בהן יש יעד ביניים יחושב המרחק לפי הנקודה הרחוקה ביותר של היעד הסופי).
כיום, ניתן לחשב את המרחקים באמצעות אתרי אינטרנט שונים המאפשרים זאת, כשצורת חישוב זו אוזכרה בחלק מפסקי הדין שניתנו בעניין ביטול טיסות.
תשלום פיצוי בעקבות רישום יתר:
נוסע שחברת התעופה סירבה להטיסו מכל סיבה שהיא, לרבות בשל רישום יתר, זכאי לפיצוי הזהה לזה של נוסע שטיסתו בוטלה, וכן את יתר שירותי הסיוע, הטבות ובחירה באם לקבל טיסה חליפית או השבה של התשלום ששולם על ידו בעבור כרטיס הטיסה (להלן: "פיצויים בגין רישום יתר").
יוער כי, במקרים אלו הנוסע זכאי לכל אותם הפיצויים בגין רישום יתר אפילו אם הוצעו לו טיסות חלופיות והוא סירב לעלות עליהן. לעניין זה, יש לשים לב כי משך העיכוב שנגרם כתוצאה מכך אינו מאיין את זכותו של הנוסע לפיצוי, ולמעט הקטנת גובה הפיצוי ב- 50% באם העיכוב שנגרם אינו על מספר השעות שנקבעו בחוק, כך:
פיצויים לדוגמה ללא הוכחת נזק:
המחוקק ראה לנגד עיניו את הקשיים הצפויים ביישום ומימוש הוראותיו של חוק שירותי התעופה לאחר חקיקתו, ומשכך הוא קבע בסעיף 11 לחוק שירותי התעופה מעין "קנס" בדמות פיצויים לדוגמה על חברות תעופה שלא יעמדו בחובות שנקבעו בחוק עצמו.
מדובר אם כן, בפיצויים שיהא על חברות התעופה לשלם מבלי שהתובע ייאלץ להוכיח את הנזק שנגרם לו, וזאת עד לסכום שנקבע בחוק אשר עומד על כ- 10,000 ₪, וזאת בהתקיים אחד מהמקרים הבאים:
-
אי אספקת שירותי סיוע והטבות לנוסע שטיסתו בוטלה או לנוסע שסירבו להעלותו לטיסה.
-
אי אספקת שירותי וסיוע והטבות לנוסע שטיסתו יצאה באיחור או הוקדמה.
-
סירוב לתת פיצוי כספי לנוסע שהועבר למחלקה נמוכה יותר.
-
מקרים נוספים שצוינו בחוק או בפסיקה.
-
חל עיכוב של ארבע בלבד בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן אינו עולה על 2,000 ק"מ.
-
חל עיכוב שאינו עולה על 5 שעות בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן אינו עולה על 4,500 ק"מ.
-
חל עיכוב שאינו עולה על 6 שעות בהגעה ליעד הסופי בטיסות שמרחקן עולה על 4,500 ק"מ.
לכן, במקרים בהם נפגעה זכותו של נוסע בשל אי מתן שירותי סיוע או הטבות כמפורט בחוק שירותי התעופה – ראוי ורצוי לדרוג פיצויים לדוגמה בשל הפרת ההתחייבויות. בעת פסיקת הפיצויים לדוגמה בית המשפט לוקח בחשבון מספר שיקולים אשר מפורטים בחוק, כדלהלן:
-
אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו.
-
עידוד הנוסע למימוש זכויותיו.
-
האם מדובר בהפרה חוזרת.
-
חומרת ההפרה ונסיבותיה.
-
שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה.
עם זאת, וכפי שצוין לעיל, בית המשפט לוקח בחשבון בעת פסיקת פיצויים לדוגמא מכלול שיקולים שעל פיהם הוא קובע מה יהיה גובה הפיצוי לדוגמה (מתוך סך כל 10,000 ₪ המותרים על פי חוק), אם בכלל, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
פיצויי עוגמת נפש:
ייחוד עילה: סעיף 10 לחוק התובלה האוירית מגביל את אפשרויות התביעה והסעדים המתבקשים במסגרתה בגין נזקי איחור טיסה ו- ביטול טיסה, כבודה ומוות לרשימה הסגורה המצוינת בחוק ובאמנות המוזכרות בתוכה.
לעניין זה, חוק התובלה האוירית מטמיע למעשה את אמנת מונטריאול, וכן את אמנת ורשה שאושרה קודם לכן. ביחד שתי האמונות הללו אמורות לתת מענה למגוון רחב של מקרים שבעבורם נתבע פיצוי מחברות תעופה.
לכן, ומכיוון שמדובר בעילה סגורה, עלתה השאלה האם ניתן לפסוק פיצוי לא ממוני (פיצוי בשל עוגמת נפש) מכח חוק החוזים, כשלעניין זה, נחלקו הגישות בפסיקה, כך שיש כאלו הבורחים מקביעת פיצויי עוגמת נפש "כמו מאש", ואילו אחרים הטיבו לציין שיש סיבה שהבקשה לפיצויי עוגמת נפש מתפשטת כמו אש בשדה קוצים.
בסופו של דבר, במסגרת פסקי הדין שנסקרו לצורך עריכת מאמר זה, נקבע כי אין בהוראות חוק שירותי התעופה כדי לגרוע מזכותם של נוסעים לדרוש פיצויי עוגמת נפש. אולם, במקרים אחרים כגון בעת דרישת פיצוי בגין אובדן כבודה נקבעו הפיצויים בהתאם להוראות חוק התובלה האוירית וייחוד העילה שמגביל את גובה הפיצוי במקרים אלו.
ראוי להוסיף, כי סעיף 13 לחוק שירותי התעופה קובע כי נוסע יהיה רשאי לדרוש פיצוי נוסף מכח הוראות כל דין, לרבות באמצעות פקודת הנזיקין, אך לפי דברי ההסבר לחוק לא יינתן כפל פיצוי. כמו כן, בפסקי דין נוספים שדנו בנושא ניתנה התייחסת לייחוד העילה אשר מופיע בחוק התובלה האוירית.
הטבות נוספות – טיסה חליפית או השבה של הכסף ששולם בעבור הטיסה:
בנוסף לפיצויים המתוארים לעיל, חוק שירותי התעופה מאפשר לנוסע לבחור באם לקבל את הצעתה של חברת הנסיעות לגבי הטיסה החליפית ומועדה או לחלופין באם לקבל החזר כספי בעבור הטיסה ששולמה על ידו.
האם הנוסע חייב לקבל כל הצעה לטיסה חליפית?
תחילה יובהר כי התשובה לכך היא לא, אך עדיין יש לבחון כל מקרה לגופו, כך שהתשובה השלילית איננה בערך מוחלט. נוסע לא חייב לקבל כל הצעה לטיסה חליפית שמוצעת על ידי סוכנות הנסיעות, ובהתאם לכך הוא רשאי לסרב ולבקש החזר כספי באם לטעמו המועד של הטיסה החליפית רחוק מדי או בשל טעמים סבירים אחרים.
מבין "הטעמים הסבירים" המאפשרים לנוסע לסרב לטיסה חליפית ניתן למנות גם שינוי בנמל התעופה ממנו עתידה להמריא הטיסה או לחלופין לנחות בו. לפיכך, ניתן לראות כי מדובר בקשת רחבה של מקרים, ומה גם שהזכות לסרב לטיסה החליפית מוסדרת כזכות בסיסית של התובע עפ"י החוק.
פיצויים נוספים – באילו מקרים:
מהאמור לעיל עולה כי, נוסע שטיסתו יצאה באיחור או נוסע שטיסתו בוטלה רשאי לדרוש את הפיצויים המוסדרים בחוק שירותי תעופה ו- חוק תובלה אוירית בלבד. עם זאת, הפסיקה הרחיבה את רשימת הסעדים המוקנים לתובע ואפשרה לתבוע גם פיצויי עוגמת נפש.
עם זאת, הרשימה הסגורה שבעטיה ניתן לתבוע פיצוי מוגבלת אך ורק למספר מוגבל של מקרים, כך שבכל מקרה בו מדובר על שירות שכלל לא ניתן (כלומר טיסה שבוטלה באופן מוחלט ללא טיסה חליפית וכיו"ב) יהיה ניתן לתבוע פיצויים נוספים מכח הוראות כל דין ולא להיות מוגבלים לתקרת הפיצוי בחוקים הנ"ל.
באופן דומה, קבע בית המשפט כי קיצור חופשתם של נוסעים וביטול הטיסה חזרה ארצה בחוסר תום לב מאפשר לנוסעים לתבוע את הפיצוי לו הם זכאים מכח חוק שירותי התעופה, ואף פיצוי נוסף מכח להוראות כל דין משום שמשעה שהשירות כלל לא ניתן אין מקום להצר את צעדיו של התובע.
לעומת זאת, במקרה אחר נפסק כי, עצם העובדה שטיסה בוטלה ל פי הגדרתה בחוק שירותי תעופה אינה אומרת כי השירות לא ניתן, ועל כן אין לסטות מרשימת המקרים שהוסדרה בחוק שירותי תעופה.
יש לציין כי הוראותיו של חוק שירותי התעופה הן קוגנטיות, כך שלא ניתן להתנות עליהן, אלא לחובת הנוסע. חוק זה מזכיר חוקים צרכניים נוספים אשר מונעים אפשרות להתנות על הגנות שניתנו מכח החוק לצרכנים. בהתאם לכך, גם הנוסע במקרה שלפנינו נחשב כמובן לצרכן.
באילו מקרים יינתן לחברות התעופה פטור מתשלום פיצוי?
תחילה, יובהר כי, מדובר בפטור מתשלום פיצוי סטטוטורי בגין ביטול טיסה (מתואר לעיל כתשלום המשולם לפי המרחק בין יעד המוצא ליעד הסופי), ולא בפטור ממתן שירותי סיוע.
חוק שירותי התעופה ו- חוק התובלה האוירית מטילים על חברות התעופה אחריות לתשלום פיצויים בסכומים גבוהים, ועל כן מדובר בחוקים בעלי השפעה כלכלית רחבה ומשמעותית, במיוחד בתחום בו התחרות הולכת וגוברת לעומת ירידה עקבית במחירי הכרטיסים.
לכן, היה חשוב לקבוע סייגים לחובת תשלום הפיצוי בחוקים הנ"ל, ובכך למעשה להקנות לחברות התעופה פטור, באם יתקיימו תנאים מסוימים שהאינטרסים המגולמים בהם גוברים על אלו שעליהם החוק נועד להגן.
בהתאם לחוק, נקבע בסעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה מספר סייגים המקנים לחברות התעופה פטור מתשלום פיצוי, כמפורט להלן:
-
הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה אשר לא היו יכולות למנוע זאת גם אם היו עושות כל שיש בידן כדי למנוע את העיכוב (לצורך הנוחות יקרא: "כח עליון").
-
הטיסה בוטלה בשל שביתה או שביתה מוגנת.
-
הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג.
פטור כתוצאה מכח עליון כהגדרתו לעיל:
כפי שניתן לראות, מדובר בסעיף סל שניתן להכניס לתוכו כמעט כל גורם אפשרי שבעטיו נדחה או בוטלה טיסה. במסגרת זו, טוענות חברות תעופה רבות כי טיסות בוטלו בשל שינויים קיצוניים ולא צפויים במזג האוויר, תקלות טכניות, סיבות ביטחוניות וכיו"ב.
מיותר לציין כי, חברות התעופה טוענות פעמים רבות לפטור מחובת פיצוי בשל כח עליון, אך במרבית המקרים בתי המשפט דוחים את הטענות הללו על מנת שלא להפוך את הוראות החוק לאות מתה.
בדרך זה, נקבע כי שככלל לא יראו בתקלות טכניות שהתגלו במטוסים כ- כח עליון המצדיק פטור מתשלום פיצוי, למעט מקרים חריגים. בנוסף, במספר פסקי דין נדחו טענות להכרה בשינויים קיצוניים במזג האוויר כגורם המצדיק מתן פטור מתשלום פיצוי.
פטור בשל שביתה או שביתה מוגנת:
פעמים רבות אנו שומעים בחדשות כי עובדי חברת תעופה כזאת או אחרת החליטה כפעולת מחאה לא להגיע לעבודתם או לא להוציא טיסות. ברור לכל כי פעולות מחאה שכאלו גורמות לעיכוב ולביטול של טיסות רבות אשר מחייבות את חברות התעופה לספק לנוסעים רבים שירותי סיוע, ובאם המחאה לא תוכר כשביתה – יחול הצורך לשלם פיצוי בגין ביטול טיסה.
מקרים כגון אלו הגיעו במספר הזדמנויות אל בתי המשפט שדחו את טענותיהן של חברות התעופה בדבר זכאות לפטור מכח שביתות שהתקיימו, ובכך למעשה אישרו לתובעים לקבל פיצוי בשל ביטול טיסה.
כמו כן, נקבעו בחוק סיבות נוספות, אולם התרחשותן מעטה, ולכן לא נרחיב עליהן.
קישור | נושא המאמר | תמונה |
|---|---|---|
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%A4%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA-%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%98%D7%95%D7%9C-%D7%98%D7%99%D7%A1%D7%94 | בית המשפט קבע: שביתה פתאומית לא פוטרת מתשלום פיצוי בשל ביטול טיסה | |
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA | חברת תעופה תפצה נוסעים שטיסתם התעכבה למרות טענותיה לתקלה טכנית | |
https://www.kfirhy-law.com/blog/%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%A9%D7%9C-%D7%AA%D7%A7%D7%9C%D7%94-%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA | באילו מקרים נקבל פיצוי לטיסה שבוטלה בעקבות תקלה טכנית? |
האמור במאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.
רצוי ומומלץ לפנות לעו"ד לצורך קבלת ייעוץ פרטני לפני נקיטת בפעולות.
כל העושה שימוש במידע זה עושה זאת על אחריותו בלבד.
קביעת פגישת ייעוץ:
כעורכי דין המוצר אותו אנו מספקים הוא שירות אשר ניתן ללקוחותינו באמצעות ידע רב, מקצועיות, איכות וניסיון מוכח שנצברו במשרדנו. כמשרד העוסק באופן ייחודי וממוקד בתחום האזרחי, וכן בענייני תיירות ותעופה, על רבדיו השונים אנו מרכזים בעבורכם את כל הפתרונות והידע הנחוצים לכם - כשכל זאת עומד לרשותכם כבר מהרגע הראשון לאחר פנייתכם למשרדנו אשר נמשך בנוסף על פני מספר פגישות אותן אנו עורכים עם לקוחותינו ועד לסיום הטיפול.
את ניסיונו הרב רכשנו באמצעות פעילות ענפה ואינטנסיבית בתחום אשר כוללת ליווי של הליכים רבים ומגוונים החל מהשלבים הראשונים ועד לסיומם. היקף פעילותינו, תדירותה יוצרים למשרדנו רצף פעילות אשר משמר את הידע שנצבר ואת התאמתם לנושאים שבאמת חשובים ללקוחותינו. כך למשל, ביכולתכם להתרשם מניסיוננו במאמר שקראתם זה עתה אשר משקף מכלול סוגיות ונושאים הנובעים מביטול ואיחור בטיסות, אולם מדובר רק בחלק קטן מהידע אותו אנו מעבירים ללקוחותינו.
במאמר שנכתב לעיל הושקעו זמן, ידע ומשאבים רבים מתוך מטרה לשתף את הידע שנצבר במשרדנו עם ציבור הרחב, מטרתנו זו מושגת בעזרת מספר אמצעים הכוללים ניהול קבוצת whatsapp ו- facebook הכוללות מאות משתתפים פעילים. אנו מאמינים כי הכוונה נכונה ומתן ייעוץ וליווי משפטי מקצועי על ידי עורך דין בתחום וביעל ידע רב בתחום משרת את מטרותיכם.
ניסיונו המוכח בתחום האזרחי ובתום תיירות ותעופה עומד לרשותכם בכל עת, כך שהנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לצורך קבלת ייעוץ וליווי משפטי בעת מכירת דירתכם.
לעדכונים נוספים הצטרפו לקבוצות פייסבוק ו- whatsapp "שאלות בנדל"ן והתחדשות עירונית - תמ"א 38"
